קצב טבעי עברית

עברית בקצב טבעי היא המקום שבו הדיבור הישראלי היומיומי מתחיל להתרחק מהעברית של הכיתה. וולוגרי תל אביב פונים כל הזמן לסלנג (סבבה, אחלה, וואלה, זה גבר), מרככים את ההגייה הגרונית של האותיות ח ו-ע, שחלק מהדוברים עדיין שומרים עליה, ומשלבים מילים שאולות מאנגלית לתוך העברית בלי להאט את הקצב. סלנג ממקור ערבי יושב לצד אוצר מילים עברי, לרוב בלי לסמן אותו כזר. בעברית אין היפוך בין נושא לפועל עזר בשאלות, אז העלייה בטון בסוף המשפט היא מה שהופך אותו לשאלה. קיצורים יומיומיים בביטויים שגורים ממשיכים להזיז את הגבול של מה שנחשב לעברית מוכרת. כדאי לבחור דוברים מעיר אחת ולהישאר איתם מספיק זמן כדי שהקצב המקומי הזה ישתקע. הקצב הזה חופף גם לעברית היומיומית שנשמעת במבחני המיון של האולפן ובמבחן יע״ל, כך שבניית סיבולת כאן גם מקרבת להיכרות עם הקצב של המבחנים האלה.