קצב טבעי יפנית

יפנית בקצב טבעי היא המקום שבו דיבור יומיומי מתחיל להתגנב בלי אזהרה. סרטוני תוכניות בידור רצים בקצב היומיום המלא: סיומות פועל מנומסות נעלמות בין חברים, ביטויים נפוצים מתקצרים (te-iru הופך ל-teru, de wa הופך ל-ja), והמילים הקטנות בסוף המשפט (yo, ne, na) נושאות את הטון בדיוק כמו שאנגלית עושה זאת באינטונציה. ראיונות רחוב תופסים דוברים צעירים שמערימים מילות מילוי (eeto, nanka, yappari) ועוברים לצורות מנומסות ברגע שהמראיין שואל שאלה ישירה. הדיבור של טוקיו הוא התקן הלאומי, אבל יפנית קנסאי (Kansai-ben) מופיעה כל הזמן בקומדיה ומביאה קצב שונה: ya במקום da, akan במקום dame, honma במקום honto. אפשר לבחור דובר שנשאר במצב אחד לאורך זמן, ולהאזין לרגע שבו הוא עובר למצב אחר. הקצב הזה גם חופף לחלק ההאזנה (聴解) של מבחן JLPT ברמות N3 ו-N2, שבו יש שיחות קצרות ומשימות דיאלוג, כך שבניית סיבולת כאן היא גם היכרות עם הקצב של המבחן.