פעלים מודליים

היכולת והרשות מתבטאות ב-״Can״ וב-״Could״, בהווה ובעבר. ״May״ רשמי יותר. ״Could you help me?״ נשמע מנומס יותר מ-״Can you help me?״, הבחנה שדוברי שפת אם משתמשים בה באופן אינסטינקטיבי.

״Must״ ו-״have to״ מבטאים חובה חזקה, עם הבדל מרכזי: ״must״ בדרך כלל מגיע מהדובר עצמו, ו-״have to״ מכלל חיצוני. ״Should״ נותן עצה או המלצה. הבחנה נכונה כאן חיונית כדי להישמע טבעי ומתאים באנגלית.

המודלים האלה יוצרים ספקטרום של ודאות. ״It must be true״ (כמעט בטוח), ״it might be him״ (אפשרי), ״she can't be right״ (כמעט בלתי אפשרי). אותם פעלים שמבטאים יכולת וחובה מבטאים גם עד כמה אנחנו בטוחים, וההקשר קובע איזו משמעות מתאימה.

מודלים בעבר מבטאים היסק, אפשרות שלא התממשה, השערה, וביקורת, הכול לגבי העבר: ״I must have lost it״ (היסק על העבר), ״she could have called״ (אפשרות שלא התממשה), ״they might have already left״ (השערה על העבר), ״it shouldn't have been done״ (ביקורת). בדיבור טבעי, ״have״ כמעט תמיד מתקצר ל-'ve, ״should've״, ״could've״, ״must've״, ונשמע כל כך קרוב ל-״of״ שאפילו דוברי שפת אם טועים לפעמים בכתיבה ומאייתים ״should of״. מודלים בעבר הם אחד התחומים הקשים ביותר ללומדים, ואחד הנפוצים ביותר בשיחה טבעית.