קצב טבעי פרסית

בקצב הטבעי אפשר לשמוע את הפער בין הפרסית הספרותית (הצורה של ספרי הלימוד והחדשות הרשמיות) לבין הפרסית המדוברת של טהראן (הצורה היומיומית). סיומות הפועל מתכווצות מאוד בדיבור היומיומי: miravam (אני הולך) הופך ל-miram, in ast (זה) הופך ל-ine. כינויי הגוף נשמטים לגמרי כשסיומת הפועל כבר מבהירה אותם. טהראן קובעת את התקן, אבל משהד, אספהאן ושיראז שומרות על הקצב שלהן. נימוס משנה את צורת הפועל לחלוטין: biā (בוא, לא רשמי) מול befarmāyid (בבקשה בוא, רשמי) מסמנים עם מי מדברים עוד לפני שמגיעים לאוצר המילים. מילות מילוי כמו khob, pas, vali, yani ממלאות תפקיד בשיחה, ואוצר מילים רשמי ממקור ערבי יושב לצד הפרסית בלי לבלוט. וידאו-בלוגים מטהראן, ערוצי אוכל וראיונות לא רשמיים נשארים בדיבור יומיומי, כך שהקיצורים והקצב מגיעים יחד. אפשר לבחור דוברים עם קצב אחיד, ולהישאר מספיק זמן כדי שהקצב ייקלט באוזן.